Bava Kamma 164

Kapitel 164

א ואתא איהו תיקן חפיפה:

1 er aber kam und ordnete auch das Kämmen an.

ב ושיהו רוכלין מחזרין בעיירות משום תכשיטי נשים כדי שלא יתגנו על בעליהם:

2 Daß Gewürzkrämer in den Städten umherziehen. Wegen der Putzmittel für die Frauen, damit sie ihren Männern nicht mißfällig werden.

ג ותיקן טבילה לבעלי קריין דאורייתא הוא דכתיב (ויקרא טו, טז) ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע ורחץ את בשרו במים דאורייתא הוא לתרומה וקדשים אתא הוא תיקן אפילו לדברי תורה:

3 Endlich ordnete er das Untertauchen für Ergußbehaftete an. Dies befindet sich ja in der Tora, denn es heißt:wenn jemandem der Same entgeht, so soll er seinen Leib im Wasser baden!? – Nach der Tora ist dies nur zum Genusse von Hebe und Heiligem erforderlich, er aber kam und ordnete dies auch für Worte der Tora an.

ד עשרה דברים נאמרו בירושלים אין הבית חלוט בה ואינה מביאה עגלה ערופה ואינה נעשית עיר הנדחת

4 Zehn Dinge wurden von Jerušalem gelehrt: Ein Haus verfällt nicht in diesem. Es bringt nicht das genickbrochene Kalb. Es wird keine abtrünnige Stadt.

ה ואינה מטמאה בנגעים ואין מוציאין בה זיזין וגזוזטראות ואין עושין בה אשפתות ואין עושין בה כבשונות ואין עושין בה גנות ופרדסות חוץ מגנות וורדין שהיו מימות נביאים הראשונים ואין מגדלים בה תרנגולין ואין מלינין בה את המת

5 Da ist der Häuseraussatz nicht verunreinigend. Da dürfen keine Vorsprünge und keine Balkone hervorragen. Man errichte da keine Misthaufen. Man baue da keine Schmelzöfen. Man lege da keine Gemüse- und Obstgärten an, mit Ausnahme der Rosengärten, die sich da seit der Zeit der ersten Propheten befinden. Man züchte da keine Hühner. Man lasse da keine Leiche übernachten.

ו אין הבית חלוט בה דכתיב (ויקרא כה, ל) וקם הבית אשר לו חומה לצמיתות לקונה אותו לדורותיו וקסבר לא נתחלקה ירושלים לשבטים

6 Ein Haus verfällt nicht in diesem. Denn es heißt:so wird das Haus, das in einer ummauerten Stadt liegt, dem Käufer und seinen Nachkommen bestätigt, und [der Autor] ist der Ansicht, Jerušalem ist nicht an die Stämme verteilt worden.

ז ואינה מביאה עגלה ערופה דכתיב (דברים כא, א) כי ימצא חלל באדמה אשר ה' אלהיך נותן לך לרשתה וירושלים לא נתחלקה לשבטים

7 Es bringt nicht das genickbrochene Kalb, denn es heißt:wenn ein Erschlagener gefunden wird auf dem Felde, im Lande, das der Herr, dein Gott, dir zum Besitztume verleiht, und Jerušalem ist nicht an die Stämme verteilt worden.

ח ואינה נעשית עיר הנדחת דכתיב (דברים יג, יג) עריך וירושלים לא נתחלקה לשבטים

8 Es wird nicht abtrünnige Stadt, denn es heißt:deiner Städte, und Jerušalem ist nicht an die Stämme verteilt worden.

ט ואינה מטמאה בנגעים דכתיב (ויקרא יד, לד) ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם וירושלים לא נתחלקה לשבטים

9 Da ist der Häuseraussatz nicht verunreinigend, denn es heißt:und ich lasse an irgend einem Hause im Lande, das ihr zueigen habt, ein Aussatzmal entstehen, und Jerušalem ist nicht an die Stämme verteilt worden.

י ואין מוציאין בה זיזין וגזוזטראות מפני אהל הטומאה ומשום דלא ליתזקו עולי רגלים

10 Da dürfen keine Vorsprünge und keine Balkone hervorragen, damit sie nicht hinsichtlich der Verunreinigung als Bezeltung dienen, und damit die Wallfahrer nicht an diesen zu Schaden kommen.

יא ואין עושין בה אשפתות משום שקצים

11 Man errichte da keine Misthaufen, wegen des Geschmeißes.

יב ואין עושין בה כבשונות משום קוטרא

12 Man errichte da keine Schmelzöfen; wegen des Rauches.

יג ואין עושין בה גנות ופרדסין משום סירחא

13 Man lege da keine Gemüse- und Obstgärten an; wegen des Gestankes.

יד ואין מגדלין בה תרנגולין משום קדשים

14 Man züchte da keine Hühner; wegen der heiligen [Opfer].

טו ואין מלינין בה את המת גמרא:

15 Man lasse da keine Leiche übernachten; dies ist eine Überlieferung.

טז אין מגדלין חזירים בכל מקום תנו רבנן כשצרו בית חשמונאי זה על זה היה הורקנוס מבפנים ואריסטובלוס מבחוץ ובכל יום היו משלשים להם בקופה דינרין והיו מעלין להם תמידים

16 NIRGENDS ABER DARF MAN SCHWEINE ZÜCHTEN. Die Rabbanan lehrten: Als die [Könige des] Ḥasmonäischen Hauses einander bekämpften, befand sich Hyrkanos außerhalb und Aristobulos innerhalb. Täglich ließen sie ihnen Denare in einem Korbe herab und zogen dafür [Vieh für] das tägliche Opfer herauf.

יז היה שם זקן אחד שהיה מכיר בחכמת יוונית אמר להם כל זמן שעוסקין בעבודה אין נמסרים בידכם למחר שילשלו דינרין בקופה והעלו להם חזיר כיון שהגיע לחצי החומה נעץ צפרניו בחומה ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה

17 Unter ihnen befand sich ein Greis, der in der griechischen Weisheit kundig war, und er sprach zu ihnen: Solange sie den Opferdienst üben, geraten sie nicht in eure Hände. Als sie ihnen am folgenden Tage wiederum Denare in einem Korbe herabließen, zogen sie ein Schwein herauf, das, als es die Mitte der Mauer erreichte, die Klauen gegen die Mauer stemmte, und das Jisraélland wurde vierhundert Parasangen zu vierhundert Parasangen erschüttert.

יח באותה שעה אמרו ארור האיש שיגדל חזירים וארור האדם שילמד את בנו חכמת יוונית ועל אותה שעה שנינו מעשה שבא עומר מגנות הצריפין ושתי הלחם מבקעת עין סוכר:

18 In jener Stunde sprachen sie: Verflucht sei der Mann, der Schweine züchtet, und verflucht sei der Mensch, der seinen Sohn griechische Weisheit lehrt. Auf diese Zeit bezieht sich das, was wir gelernt haben, daß einst die Schwingegarbe aus Ganoth Çeriphin und die zwei Brote aus dem Tale E͑n Sokher geholt wurden.

יט וחכמת יוונית מי אסירא והתניא אמר רבי בארץ ישראל

19 Ist denn die griechische Weisheit verboten, es wird ja gelehrt: Rabbi sagte: Wozu ist im Jisraéllande

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel